החיבור המפתיע בין איינשטיין לבמפץ הגדול הגילוי שהוביל להבנתנו את היקום
איינשטיין והמפץ הגדולאלברט איינשטיין, אחד המדענים הגדולים בכל הזמנים, תרם תרומות משמעותיות לפיתוח התורה של המפץ הגדול, המסבירה את היווצרות היקום.בשנת 1917, פרסם איינשטיין את התורה הכללית של היחסות, ששינתה את הבנתנו את המרחב, הזמן והכבידה. בשנת 1922, האסטרונום הרוסי אלכסנדר פרידמן יישם את משוואותיו של איינשטיין לפיתוח מודלים של יקום מתרחב.איינשטיין היה בתחילה סקפטי לגבי רעיון היקום המתרחב, אך מאוחר יותר קיבל אותו. בשנת 1931, האסטרונום האמריקני אדווין האבל פרסם ראיות כי הגלקסיות מתרחקות זו מזו, מה שתומך בתיאוריה של פרידמן.מחקרו של איינשטיין היווה את הבסיס לתיאוריה של המפץ הגדול, שהוצעה לראשונה על ידי האב ז'ורז' למטר בשנת 1927. תיאוריה זו קובעת כי היקום היה במצב חם ומצומצם ביותר בעבר, לפני כ-13.8 מיליארד שנה, ושהוא מתרחב מאז.איינשטיין תרם גם לפיתוח ההבנה של יחסי אי-הוודאות של הייזנברג. על פי עיקרון זה, יש גבול לדיוק שבו ניתן בו-זמנית לדעת את המיקום והמומנטום של חלקיק. תובנה זו שיחקה תפקיד משמעותי בפיתוח מכניקת הקוונטים.תרומותיו של איינשטיין לנושאים של קוסמולוגיה ופיזיקה גרעינית יצרו מהפכה בהבנתנו את היקום. תורותיו ממשיכות להוות את הבסיס לעבודתם של מדענים מודרניים החוקרים את מקורותיו ואופיו של היקום.