הזיכרונות המטלטלים של אופרה ווינפרי מעוררים סערה מעריצים חוגגים, מבקרים מפקפקים

מעריצים נלהבים מקבלים בברכה את ספר הזיכרונות החדש של אופרה ווינפריבעולם ספרות הזכרונות, ספר הזיכרונות המיוחל ביותר שיצא לאחרונה הוא ללא ספק "מה אני יודעת ודברים אחרים" מאת אופרה ווינפרי.
הספר, שהתפרסם ב-7 בפברואר, הפך מיד לרב מכר וזינק לראש רשימת ספרי העיון של הניו יורק טיימס.
בזיכרונותיה, ווינפרי חולקת סיפורים אישיים כנים ומעוררי השראה מהמסע הייחודי והתובעני שלה.
היא מתארת את חווית הילדות הקשה שלה כקורבן לפגיעה מינית, את עלייתה המטאורית לתהילה כמנחת טלוויזיה מצליחה, ואת הקשיים והשמחות של יצירת אימפריה מדיה והפיכה לדמות ציבורית אייקונית.
מעריציה של ווינפרי, שכינו את עצמם "אוהדי אופרה", חיבקו את הספר בשקיקה, והיללו אותה על אומץ הלב והפגיעות שלה.
רבים חלקו את עדויותיהם כיצד הספר השפיע עמוקות על חייהם, והעניק להם עידוד ותקווה.
עם זאת, לא כל הביקורות היו חיוביות.
כמה מבקרים טענו שהזיכרונות של ווינפרי היו מלוטשים ואידאליים מדי, ולא הציעו תובנות חדשות מהותיות.
אחרים ביקרו את טיפולה בהיבטים מסוימים של חייה, כמו הקשר שלה עם הארווי ויינשטיין.
למרות הביקורת, "מה שאני יודעת ודברים אחרים" נותרה עדות כוחה של סיפור אישי.
זהו תזכורת לכך שגם מול הקשיים הגדולים ביותר, אפשר להתגבר ולהשיג הצלחה.
הספר הוא גם תזכורת לחשיבותן של אהדה, חמלה ויכולת לסלוח.
עם מכירות של למעלה משני מיליון עותקים בשבוע הראשון בלבד, ברור ש"מה שאני יודעת ודברים אחרים" הוא יותר מסתם זיכרון.
זהו רגע תרבותי שמעורר שיחות מרתקות ומעורר מחשבות על טראומה, גזע, הגשמה והכוח המחולל של סיפור אנושי.