איינשטיין והתאוריה היחסותיתאלברט איינשטיין, אחד המדענים המפורסמים והידועים ביותר בעולם, ערך מהפכה בתפיסתנו את היקום דרך תורת היחסות הכללית והפרטית שלו.
תורת היחסות הפרטיתפורסמה ב-1905, תורת היחסות הפרטית עוסקת בכוחות ובתנועה במרחב ובזמן.
היא כוננה את העיקרון של אי-השתנות מהירות האור ואפשרה לנבא תופעות מוזרות כגון התארכות זמן והתכווצות אורך הקשורות למהירויות יחסותיות גבוהות.
תורת היחסות הכלליתפורסמה ב-1915, תורת היחסות הכללית הרחיבה את תורת היחסות הפרטית על ידי התחשבות בכוח הכבידה.
איינשטיין ייצג את הכבידה כעקמומיות של המרחב-זמן, כאשר חומר ואנרגיה מעוותים את המרחב-זמן, ובכך גורמים לעצמים אחרים לנוע לאורך מסלולים מעוקלים.
ההשלכות של תורת היחסותתורת היחסות של איינשטיין ניפצה את המושגים הניוטוניים המסורתיים של מרחב, זמן וכבידה.
היא הובילה לחידושים טכנולוגיים, כגון מערכת ה-GPS, ועזרה לנו להבין תופעות קוסמיות מורכבות, כגון חורים שחורים והרחבת היקום.
המורשת של איינשטיין ממשיכה להדהד עד היום, והתיאוריות שלו נותרו חלק יסודי בפיזיקה המודרנית.
תורת היחסות שלו המחישה את הכוח של השיטה המדעית והשפיעה ללא ספק על הבנתנו את היקום הסובב אותנו.
איינשטיין ידוע לא רק בזכות תרומותיו המדעיות יוצאות הדופן, אלא גם בזכות הומניטריות שלו.
הוא דיבר נגד המלחמה, הקיצוניות והדיכוי, והאמין שעל המדע לשמש לטובת האנושות.
ציטוט מפורסם שלו, "אם אני הייתי צריך לבחור מחדש, הייתי הופך לשרברב ולא לפיזיקאי", משקף את הערכתו למעשים פרקטיים ולתרומה לקהילה.