איינשטיין והקשר בין אומנות למדעאלברט איינשטיין, גאון פיזיקלי מהולל, היה גם חובב נלהב של אמנות ומוזיקה. הוא האמין שעקרונות היצירתיות היו משותפים הן למדע והן לאמנות.בעבור איינשטיין, מדע לא היה רק עניין של פתרון משוואות וביצוע ניסויים. הוא ראה במדע גם תהליך יצירתי הכרוך בהגיה, בדמיון ובאינטואיציה. בדומה לאמן שמצייר תמונה או מלחין שמלחין סימפוניה, מדען מצייר תמונה של העולם באמצעות תיאוריות ומודלים.איינשטיין אף האמין שהאמנות והמדע חולקים מטרה משותפת: לחפש את האמת והמשמעות ביקום. אמנים מבטאים את אמתם באמצעות ציורים, פסלים ומוזיקה, בעוד מדענים חושפים את אמתה של הטבע באמצעות תגליותיהם.הקשר ההדוק בין אומנות למדע ניכר בעבודתו של איינשטיין עצמו. תורת היחסות הפרטית שלו, שפורסמה בשנת 1905, נחשבת לאחת מהתיאוריות המהפכניות ביותר בהיסטוריה של המדע. עם זאת, איינשטיין תיאר את הפיתוח של התאוריה כ"שילוב מוזר של נסיבות חיצוניות וריכוז אינטואיטיבי עמוק".היכולת של איינשטיין לראות את העולם הן דרך העיניים של מדען והן דרך העיניים של אמן אפשרה לו להגיע לתגליות פורצות דרך. הוא הבין שהיצירתיות היא כלי הכרחי הן לאמן והן למדען, ושהשילוב בין שני התחומים יכול להוביל להבנה עמוקה יותר של העולם סביבנו.במילים של איינשטיין עצמו: "הדמיון חשוב יותר מהידע. הידע מוגבל, בעוד שהדמיון מקיף את העולם כולו, ומעורר התקדמות, מוליד אבולוציה."
ההצטלבות המהפנטת איינשטיין חושף את הקשר הנסתר בין אמנות למדע
איינשטיין והקשר בין אומנות למדעאלברט איינשטיין, גאון פיזיקלי מהולל, היה גם חובב נלהב של אמנות ומוזיקה. הוא האמין שעקרונות היצירתיות היו משותפים הן למדע והן לאמנות.בעבור איינשטיין, מדע לא היה רק עניין של פתרון משוואות וביצוע ניסויים. הוא ראה במדע גם תהליך יצירתי הכרוך בהגיה, בדמיון ובאינטואיציה. בדומה לאמן שמצייר תמונה או מלחין שמלחין סימפוניה, מדען מצייר תמונה של העולם באמצעות תיאוריות ומודלים.איינשטיין אף האמין שהאמנות והמדע חולקים מטרה משותפת: לחפש את האמת והמשמעות ביקום. אמנים מבטאים את אמתם באמצעות ציורים, פסלים ומוזיקה, בעוד מדענים חושפים את אמתה של הטבע באמצעות תגליותיהם.הקשר ההדוק בין אומנות למדע ניכר בעבודתו של איינשטיין עצמו. תורת היחסות הפרטית שלו, שפורסמה בשנת 1905, נחשבת לאחת מהתיאוריות המהפכניות ביותר בהיסטוריה של המדע. עם זאת, איינשטיין תיאר את הפיתוח של התאוריה כ"שילוב מוזר של נסיבות חיצוניות וריכוז אינטואיטיבי עמוק".היכולת של איינשטיין לראות את העולם הן דרך העיניים של מדען והן דרך העיניים של אמן אפשרה לו להגיע לתגליות פורצות דרך. הוא הבין שהיצירתיות היא כלי הכרחי הן לאמן והן למדען, ושהשילוב בין שני התחומים יכול להוביל להבנה עמוקה יותר של העולם סביבנו.במילים של איינשטיין עצמו: "הדמיון חשוב יותר מהידע. הידע מוגבל, בעוד שהדמיון מקיף את העולם כולו, ומעורר התקדמות, מוליד אבולוציה."
