האיש שהמציא את השעווהמיכל אנג'לו הידוע גם כ"איש הרנסאנס", בלט לא רק כפסל וכצייר, אלא גם כמדען בעל תושייה.
אחד התגליות המרתקות ביותר שלו היה המצאת השעווה, ח materiaal גמיש ושימושי המשמש עד היום.
במהלך עבודתו על יצירות מופת כמו "דוד" ו"פייטה", נתקל מיכאלאנג'לו בבעיה:
השיש המשמש היה קשה ועקשן, והיה קשה לעצב אותו לצורות מפורטות.
בתגובה, הוא פיתח שיטה ליצירת שעווה גמישה וחזקה על ידי חימום תערובת של דבש דבורים ושרף עצי אורן.
השעווה של מיכאלאנג'לו לא רק סיפקה פתרון לבעיותיו עם השיש, אלא גם פתחה אפשרויות חדשות לאמנים.
זה איפשר להם ליצור דגמים תלת מימדיים מפורטים ולנסות רעיונות ללא צורך לחצוב אבן כבדה.
המצאת השעווה לא רק השפיעה על אמנות הרנסנס, אלא גם תרמה להתפתחויות בתחומי מדע אחרים.
מדענים החלו להשתמש בשעווה כמודל ניסויי ליצירת מבנים מורכבים, ובסופו של דבר היא שימשה ברפואה ובטכנולוגיה.
עד עצם היום הזה, השעווה של מיכאלאנג'לו משמשת במגוון רחב של יישומים, החל מיצירת פסלים ועד לפוליש ולהגנה על משטחים.
מורשתו כמדען מבריק וממציא ממשיכה לחיות דרך החומר הרב-תכליתי הזה, שהותיר חותם עמיד על העולם.