הגאון שהמציא את החידון הצולבבשנת 1913, פיתח העיתונאי הבריטי ארתור ויין את החידון הצולב הראשון שפורסם.
ויין, שהיה ידוע באהבתו לחידות מילוליות, שאב השראה מחידונים מילוליים אחרים של התקופה, אך שינה את המתכונת על ידי חלוקת רשת הגדרות לריבועים שחורים ולבנים לסירוגין.
הרשת המקורית של ויין כללה 31 רמזים, עם 32 תשובות אפשריות.
הרמז הראשון היה "'פארק' בלונדון בקיצור", שבו התשובה הנכונה הייתה "הייד פארק".
החידון הצולב זכה לפופולריות מיידית, והפך במהרה לפעילות פנאי חביבה בבריטניה וברחבי העולם.
המצאת החידון הצולב מיוחסת לא פעם למוח החידתי המבריק של ויין.
הוא היה מומחה במילים ובשפה, וידע לייצר רמזים מאתגרים ומעוררי מחשבה.
החידונים הצולבים שלו דרשו ידע רחב, יכולת פתרון בעיות והיגיון.
מעבר להיותו ממציא החידון הצולב, ויין היה גם עורך ועיתונאי מוכשר.
הוא היה ידוע בביקורת החברתית החריפה שלו, וכוונותיו הסאטיריות לעתים קרובות ניכרו ברמזיו.
החידונים הצולבים שלו היו דרך אפקטיבית עבורו לבטא את דעותיו ולהעלות שאלות על החברה הבריטית.
לאורך השנים, החידון הצולב עבר שינויים וגדל במורכבות, אך העקרונות הבסיסיים שויין יצר נותרו בעינם.
זהו משחק מאתגר אך מתגמל, שדורש מיומנויות מילוליות, כישורי חשיבה ביקורתית והרבה סבלנות.
כיום, החידון הצולב הוא פעילות פופולרית המופיעה במגזינים ועיתונים רבים ברחבי העולם.