[t4b-ticker]

[t4b-ticker]

ההארה של סר רוג'ר פנרוז החורים השחורים שזכו בנובל

ההשראה של סר רוג'ר פנרוז מאחורי פרס נובל לפיזיקהב-2020 הוענק פרס נובל לפיזיקה לשלושה מדענים, בהם סר רוג'ר פנרוז, על תגליותיהם בתחום חורי שחורים.
עבודתו פורצת הדרך של פנרוז סיפקה תובנות מכריעות על טבעם המיסטי של אובייקטים קוסמיים מרתקים אלה.
אחד ההיבטים המרכזיים במחקרו של פנרוז היה תיאוריה שהציע ב-1965 המוכיחה שבאופן בלתי נמנע יתהווה אופק אירועים בחורי שחורים מסתובבים.
אופק אירועים הוא גבול דמיוני שסביב חור שחור, שמעבר לו לא יכול דבר, אפילו אור, להימלט מכוחו הכבידתי אדיר של חור שחור.
תובנה זו הובילה להבנה עמוקה יותר של האופן שבו כוכבים מסיביים מתפתחים לחורי שחורים.
כאשר ליבת כוכב מאסיבי קורסת, היא יוצרת שני אופקי אירועים, אופק אירועים פנימי ואופק אירועים חיצוני.
האופק הפנימי מסתיר את סינגולריות, אזור בצפיפות אינסופית שבמרכז חור שחור.
התגלית של פנרוז הובילה גם לתפיסות חדשות על המרחב-זמן סביב חורי שחורים.
הוא הראה שניתן ליצור "גשרים תולעת" – מנהרות במרחב-זמן המקשרות בין שתי נקודות מרוחקות – סביב חורי שחורים מסתובבים.
למרות שגשרים תולעת אלו הם השערותיים ביותר, הם הציתו דמיון מדעי ופילוסופי כאחד.
עבודתו של פנרוז השפיעה במידה רבה גם על הבנתנו את הקוסמולוגיה.
הוא הציע מודל ל"יקום מחזורי", שמציע שהיקום עובר דרך מעגלי חיים של התרחבות, קריסה ולידה מחדש.
מודל זה עורר מחלוקת בקרב הקהילה המדעית, אך הוא העלה שאלות מאתגרות על טבעו היסודי של היקום.
ההכרה של פנרוז בפרס נובל היא לא רק על תגליותיו המהפכניות אלא גם על תשוקתו הבלתי מתפשרת להבין את החידות הגדולות ביותר של הטבע.
עבודתו ממשיכה להוות מקור השראה למדענים וחובבי חלל כאחד, מעוררת את דמיוננו ותורמת להבנתנו החדשה והמתפתחת את היקום.