האם סקר יכול לחזות את העתיד?סקרים הפכו לאמצעי נפוץ לאיסוף מידע על דעות והעדפות הציבור.
הם משמשים על ידי ארגונים שונים, מממשלות ועד חברות פרטיות, כדי לקבל תובנות על מגוון נושאים.
אחד השימושים הנפוצים ביותר לסקרים הוא חיזוי אירועים עתידיים, כגון תוצאות בחירות או מגמות הצריכה.
המקרה הידוע לשמצה ביותר הוא סקר "טעות לנדון" משנת 1936, שצפה בטעות ניצחון של אלף לנדון על פרנקלין ד.
רוזוולט בבחירות לנשיאות ארה"ב.
בעוד שסקרים יכולים לפעמים לספק תובנות מדויקות, הם אינם חסרי פגמים.
הם חשופים למספר מקורות של שגיאה, כולל הטיה בדגימה, השפעות הרצון החברתי ותשובות לא כנות.
הטיה בדגימה מתרחשת כאשר מדגם הנשאלים אינו מייצג את האוכלוסייה כולה.
זה יכול לקרות כאשר מדגם המשתתפים אינו אקראי או כאשר קבוצות מאוכלוסייה מסוימות אינן סבירות יותר להשיב.
השפעות הרצון החברתי מתייחסות למצב שבו הנשאלים משנים את תשובותיהם בהתאם למה שהם מאמינים שהחוקר מצפה מהם.
הדבר יכול להתרחש כאשר הנשאלים מודאגים משיפוט או לחץ חברתי.
תשובות לא כנות מתרחשות כאשר הנשאלים מספקים תשובות מכוונות או עקובות מדעת.
זה יכול לקרות כאשר למשיבים יש אינטרס אישי בעניין או כאשר הם לא רוצים לחלוק מידע אישי.
בנוסף, סקר יכול להיות מושפע מהשאלות שנשאלו, מנוסח השאלה וסדר השאלות.
כל אלה יכולים להשפיע על תשובות הנשאלים.
למרות המגבלות הללו, סקרים יכולים להיות כלי רב ערך לספק תובנות על דעות והעדפות הציבור.
כאשר מתוכננים ומנוהלים כראוי, ניתן להשתמש בהם כדי לקבל תמונת מצב מדויקת יחסית של מחשבותיו ורגשותיו של הציבור.
עם זאת, חשוב להיות מודע למגבלותיהם ולפרש את תוצאותיהם בזהירות.