דייוויד בואי:
סמל המוזיקה המורכבדייוויד בואי, אמן החלל בעל האינטליגנציה הגדול מהחיים, היה מעבר לכוכב רוק רגיל.
הוא היה חלוץ, כותב שירים גאוני, חדשן ויזואלי ומעורר השראה תרבותי.
עם כישרונו העל-טבעי ליצירת מוזיקה, בואי לא פחד לחקור ז'אנרים שונים, מקגלם רוק ועד סול.
הוא יצר דמויות איקוניות כמו זיגי סטארדאסט, מייג'ור טום ופיירן ביירן, שביטאו את השאיפות, הקונפליקטים והתעלומות שלו ושל חברה משנה מקום.
מעבר למוזיקה שלו, בואי היה ידוע בסגנונו החזותי הבועט.
הוא הקים מגמות אופנה, שינה את עולם האמנות ואפילו פתח מוזיאון בהונג קונג המוקדש ליצירתו.
הוא השתמש בתדמית הציבורית שלו כפלטפורמה לביטוי עצמי, הפיל את גבולות המגדר וסלל את הדרך לאמנים הבאים.
שלוש תקופות המוזיקה העיקריות של בואי סימנו את התפתחותו האמנותית.
בשנות ה-70, הוא יצר את הטרילוגיה הברלינית המשפיעה, שחקרה בדידות, ניכור ואמנות.
בשנות ה-80, הוא הפך לאייקון פופ עם אלבומים כמו "Let's Dance" ו-"China Girl".
ובשנות ה-90, הוא חזר לשורשיו האקספרימנטליים עם "Outside" ו-"Earthling".
דייוויד בואי ייזכר לנצח כאמן פורץ דרך שהטביע את חותמו על התרבות.
המורשת שלו ממשיכה לחיות דרך מוזיקתו, אמנותו ותפקידו ההשראתי כאמן שאין זהה לו.
בשל מורכבותו, אינטליגנציה וגאוניותו, הוא יישאר סמל מוזיקלי מרתק ודמות מעוררת השראה לדורות הבאים.