סקרים:
כלים בעלי עוצמה להבנת עמדות הציבורסקרים הם כלים עוצמתיים למדידת עמדות, אמונות והתנהגויות של הציבור.
הם משמשים על ידי חוקרים, חברות, ארגונים פוליטיים ורבים נוספים כדי לאסוף נתונים חיוניים לקבלת החלטות מושכלות.
היסטוריה של סקריםהשורשים של סקרים מודרניים ניתן לאתר במפקד האוכלוסין הקדום ביותר שנערך בבורמה בשנת 1360 לספירה.
עם זאת, רק במאה ה-20 החלו סקרים לשמש באופן נרחב במחקר ובפוליטיקה.
החלוץ הראשון של מתודולוגיית הסקרים היה ג'ורג' גאלופ, שפיתח את מדגם המדגם והשתמש בו כדי לחזות בצורה מדויקת את תוצאות הבחירות הנשיאותיות האמריקאיות בשנת 1936.
סוגי סקריםקיימים סוגים רבים של סקרים, כל אחד עם יתרונות ומגבלות משלו.
הנפוצים ביותר כוללים:
סקרים טלפוניים:
מתבצעים באמצעות שיחות טלפון.
הם בדרך כלל זולים ומהירים לביצוע, אך הם עשויים להיות מוטים כלפי אוכלוסיות עם קו טלפון.
סקרי דואר:
נערכים באמצעות דואר.
הם זולים יחסית, אך שיעורי התגובה עשויים להיות נמוכים.
סקרי אינטרנט:
מתבצעים דרך רשת האינטרנט.
הם נוחים וזולים, אך הם עשויים להיות מוטים כלפי אוכלוסיות עם גישה לאינטרנט.
יישומי סקריםסקרים משמשים למגוון מטרות, כגון:
מחקר שוק:
חברות משתמשות בסקרים כדי להבין את העדפות הלקוחות, לפתח מוצרים חדשים ולשפר את אסטרטגיות השיווק שלהן.
מחקר אקדמי:
חוקרים משתמשים בסקרים כדי לאסוף נתונים על נושאים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
קמפיינים פוליטיים:
פוליטיקאים משתמשים בסקרים כדי לבחון את דעת הקהל, לזהות בעיות מפתח ולהתאים את הודעותיהם.
מגבלות של סקריםבעוד שסקרים הם כלים עוצמתיים, יש להם גם מגבלות.
מילת המפתח בסקרים היא שהם יכולים להיות מוטים עקב אי התאמה של המסגרת, בחירת מדגם לא מייצגת, עיוות תגובה ושגיאות מדידה אחרות.
בנוסף, סקרים עשויים להיות מושפעים מרצון חברתי, הטיות ניסוח וגורמים אחרים.
חשוב להיות מודעים למגבלות אלה כאשר מפרשים את תוצאות הסקרים.
על המשתמשים בסקרים לשקול בזהירות את מקור הסקר, מתודולוגיה וניתוח לפני הסתמכות על התוצאות.