ההיסטוריה העשירה של סקרים:
כלי חיוני לחקר ולקבלת החלטותסקרים, ככלי לחקר ולקבלת החלטות, זכו להיסטוריה עשירה שתחילתה במאה ה-19.
אחד החלוצים בתחום היה צ'ארלס בבג', הידוע כמ inventor של המנוע האנליטי.
ב-1820, השתמש בבג בטכניקות סקרים כדי לצבור מידע אוכלוסין לממשלת בריטניה, בשיטה שקדמה לכרטיסים המנוקבים המפורסמים שלו.
מאוחר יותר במאה ה-19, סטטיסטיקאים כמו סר פרנסיס גלטון פיתחו טכניקות סקרים מתקדמות יותר.
גלטון חקר את תחום האנתרופומטריה (מדידות גוף האדם) ויצר שאלונים שנועדו לסייע לגלות מגמות ומתאמים באוכלוסייה.
במאה ה-20, טכניקות הסקרים עברו התפתחות משמעותית עם התקדמות הטכנולוגיה.
מחקרי דעת הקהל הפכו נפוצים יותר ככלי לאיסוף נתונים על עמדות הציבור בנושאים חברתיים ופוליטיים.
ב-1936, היה ג'ורג' גאלופ לאחד מחלוצי תחום זה, עם פיתוחו של מדגם הסקרים האקראי ששיפר משמעותית את הדיוק של תוצאות הסקרים.
באמצע המאה ה-20, הפכה מכאניזציה של טכניקות הסקרים לשגרה.
עם כרטיסים מנוקבים ומחשבים שנכנסו לשימוש נפוץ, עיבוד נתוני הסקרים הפך יעיל יותר משמעותית, מה שאפשר לסקרים להפוך ליותר מקיפים וייצוגיים.
בעת החדשה, פיתוחי הטכנולוגיה הדיגיטלית והאינטרנט הובילו לשינויים נוספים בטכניקות הסקרים.
כיום, ניתן לבצע סקרים כמעט בכל מקום ובכל זמן באמצעות מערכות תגובה מקוונות (ORS) וסמארטפונים.
שיטות איסוף נתונים אלה הרחיבו את היקף ולאפשרויות של סקרים, ובכך קידמו את השימוש בהם למגוון רחב של יישומים.
ההיסטוריה העשירה של סקרים משקפת את חשיבותם המתמשכת כחלק בלתי נפרד מתהליכי מחקר וקבלת החלטות.
סקרים ממשיכים להתפתח ולשתכלל כדי להתאים לצרכים המשתנים של החברה, מה ש מבטיח שימשיכו להיות כלי חיוני לאיסוף נתונים מייצגים ולקבלת תובנות מבוססות ראיות.