סקרים:
מפתח לקבלת החלטות מושכלתסקרים הם כלי חיוני לאיסוף נתונים ומידע כדי לקבל החלטות מושכלות.
הם משמשים בהקשרים שונים, החל ממחקר שוק ועד איסוף דעת הקהל.
חלוץ סקרי דעת הקהל המודרניים היה ג'ורג' גאלופ, סטטיסטיקאי שעבודתו העניקה השראה לפיתוח סקרים מדעיים.
הוא פיתח את שיטת המדגם האקראי, שבה נבחר חלק קטן מהאוכלוסייה לייצג את כולה.
שיטה זו אפשרה לסקרים להיות מדויקים יותר בהעברת דעת הקהל.
יכולתם של סקרי דעת הקהל לנבא את דעת הקהל הייתה גם גורם משמעותי בעלייתם.
בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-1936, המכון האמריקאי לחוות דעת ציבורית (AIPO) ביצע סקר שבו נמצא כי הנשיא שכיהן פרנקלין ד.
רוזוולט ינצח ברוב מכריע.
התוצאות הללו סתרו ניבויים מוקדמים שהצביעו על ניצחון מועט של רוזוולט והפכו את AIPO לשם מוכר.
עם התקדמות הטכנולוגיה, השתנו גם שיטות הסקר.
בעוד שבעבר סקרי דעת הקהל התבצעו בדרך כלל בטלפון או באופן אישי, כיום ניתן לבצע אותם באינטרנט באמצעות דואר אלקטרוני, אתרים או אפליקציות לנייד.
התקדמות זו אפשרה הגעה לקהל רחב יותר ונוחות רבה יותר למשיבים.
סקרים הם כלי רב ערך לקבלת החלטות מושכלות על ידי הבנת מחשבותיהם ורצונותיהם של אנשים.
בין אם מדובר במדידת שביעות רצון לקוחות, זיהוי מגמות חברתיות או ניבוי תוצאות בחירות, סקרי דעת הקהל מספקים נתונים חיוניים המאפשרים לקבל החלטות על בסיס ראיות.
החלוץ ג'ורג' גאלופ, ששיטותיו עיצבו את הסקרים המדעיים, והיכולת של סקרי דעת הקהל לנבא את דעת הקהל הם אבני יסוד בהתפתחותם.
ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, סביר להניח שסקרים ימשיכו להיות כלי חיוני בקבלת החלטות מאירות.