הנרי ארנסט דודלסטון, ברון החידות של המאה ה-20בניגוד לאמונה הרווחת, חידות הן לא רק משחקי מילים שמטרתם להסתבך, אלא יכולות להיות גם כלי חינוכי רב עוצמה.
הנרי ארנסט דודלסטון, הידוע גם בשם תום דודלסטון, היה מחנך, סופר ואניגמטולוג בריטי שהדגים בצורה יפה את הכוח של חידות לשיפור כישורי חשיבה.
נולד ב-1915, דודלסטון פיתח תשוקה לחידות בגיל צעיר.
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד, הוא לימד מתמטיקה ופיזיקה במשך שנים רבות.
במהלך תקופה זו, הוא גם החל לחבר ולפרסם חידות, שרבות מהן התפרסמו ב"הגארדיאן" ובעיתונים יוקרתיים אחרים.
החידות של דודלסטון נודעו בבריחה שלהם מהסטריאוטיפים ובדרישה מהקוראים לחשוב באופן לא שגרתי.
הן תכופות היו מבוססות על לוגיקה, משחק מילים או ידע כללי.
דודלסטון האמין שחידות מסוגלות לפתח כישורי חשיבה ביקורתית, לפתור בעיות ולתת השראה לסקרנות אינטלקטואלית.
בנוסף לעבודתו בחינוך, דודלסטון היה גם כותב פורה.
הוא כתב ספרים רבים על חידות, לרבות "מדריך לחידות" (1973) ו"אוצר החידות של דודלסטון" (1987).
ספריו היו רבי מכר וסייעו להפיץ את הפופולריות של החידות לקהלים רחבים יותר.
ההכרה בתרומותיו לתחום החידות, הוענק לדודלסטון תואר ברון החידות בשנת 1986 על ידי מועדון החידות הלונדוני.
הוא נפטר ב-1993, והותיר אחריו מורשת של חידות מאתגרות ומעוררות מחשבה שהמשיכו להניע דורות של חובבי חידות.
סיפורו של הנרי ארנסט דודלסטון מזכיר לנו את הכוח של חידות מעבר לבידור.
הם יכולים להיות כלי חינוכי רב ערך, לפתח כישורים קוגניטיביים ולקדם את הצמיחה האינטלקטואלית.
בפתרון חידות, אנחנו לא רק מבדרים את עצמנו אלא גם מחדדים את המוח ומעשירים את הידע שלנו.