[t4b-ticker]

[t4b-ticker]

גלה את הכוח הסמוי של הסדר כיצד מיקום הפריטים משפיע על תוצאות הסקר

המדע מאחורי הסקר:
מדוע הסדר משנהסקרים הם כלי חזק למדידת דעת הקהל, אך הם אינם חסינים מפני הטיות.
אחת ההטיות השכיחות ביותר היא "אפקט הסדר" – הנטייה של המשיבים להעדיף פריטים המופיעים קודם במבנה הסקר.
מחקר על אפקט הסדרמחקר ידוע שנערך בשנת 1945 על ידי אנתוני צ'יילדס הביא להופעתו של אפקט הסדר.
צ'יילדס ביקש ממשתתפים לדרג רשימה של מקצועות בהתבסס על היוקרה שלהם.
הוא גילה כי המקצועות המופיעים בתחילת הרשימה דורגו גבוה יותר בממוצע מאשר אלה המופיעים בסוף.
מחקרים נוספים אישרו את ממצאיו של צ'יילדס.
נראה שאפקט הסדר קיים במגוון סקרי דעות, החל ממדידות של כוונות הצבעה ועד שאלונים על שביעות רצון מהמוצר.
הסיבות לאפקט הסדרישנן מספר סיבות מדוע עשוי להתרחש אפקט הסדר.
אחת האפשרויות היא שלמשתתפים יש זיכרון לטווח קצר מוגבל, והפריטים המופיעים בתחילת הסקר נזכרים ביתר קלות.
סיבה נוספת היא שמשתתפים עשויים להיות מושפעים מההקשר של השאלות הקודמות, מה שמוביל אותם להעדיף פריטים המותאמים ל"נושא" של הסקר.
השלכות על עריכת סקריםלאפקט הסדר יכולה להיות השפעה משמעותית על התוצאות של סקר.
על עורכי סקרים להיות מודעים להטיה זו ולנקוט בצעדים כדי להפחית את השפעתה.
אחת הדרכים לצמצם את אפקט הסדר היא להשתמש בעיצוב מאוזן, שבו הסדר של הפריטים משתנה באופן אקראי בין המשיבים.
דרך נוספת היא להשתמש במודל תגובה פריט, שהוא ניתוח סטטיסטי מיוחד המתאים להטיות הקשורות לסדר.
מסקנהאפקט הסדר הוא הטיה קוגניטיבית שיש לה השפעה ניכרת על תוצאות הסקרים.
על עורכי סקרים להיות מודעים להטיה זו ולנקוט בצעדים להפחתת השפעתה.
על ידי הבנה ומניפולציה של אפקט הסדר, ניתן ליצור סקרים מדויקים ומהימנים יותר.