ג'ימי הנדריקס:
אגדה רוקנ'רול ופעיל חברתיג'ימי הנדריקס, אמן הגיטרה האגדי, ידוע כפורץ דרך מוסיקלי, אך מורשתו משתרעת גם מעבר למוזיקה שלו.
הוא היה פעיל חברתי נלהב שהשתמש בפלטפורמה שלו כדי לקדם שוויון וצדק חברתי.
בזמן שגדל בשכונת הגטו של סיאטל, הנדריקס הושפע עמוקות מאי השוויון הגזעי והעוני שהוא פגש ביומיום.
לאחר פריצתו כגיטריסט, הוא ניצל את התהילה שלו כדי לדבר נגד אפליה וקידם אינטגרציה.
בשנת 1966, הנדריקס הופיע בפסטיבל מפרץ מונטריי, שהפך לאירוע פורץ דרך עבור תנועת נגד-התרבות.
במהלך הופעתו, הוא שר את "השיר הלאומי" בצורה מעוותת ומלאת השפעות פסיכדליות, שהייתה מחאה עוצמתית נגד מלחמת וייטנאם השנויה במחלוקת.
הנדריקס היה גם תומך נלהב בתנועת זכויות האזרח.
הוא הופיע באירועי התרמה ושימש דוגמה ומופת לצעירים אפרו-אמריקאים.
במותו בשנת 1970, בגיל 27, הוא השאיר אחריו מורשת של מוזיקה מבריקה וחיים שבהם פעל למען צדק חברתי.
מורשתו של הנדריקס ממשיכה לעורר השראה עד היום.
המוזיקה שלו נשארה חדשנית ומהפכנית, בעוד שפעילותו החברתית מזכירה לנו את הכוח של האמנות לתת קול למוחלשים ולעורר שינוי.
ג'ימי הנדריקס היה יותר מסתם גיטריסט וירטואוז.
הוא היה אמן ששימש את כישרונו כדי להיאבק למען עולם טוב יותר.
מורשתו של אקטיביזם וחדשנות מוזיקלית תמשיך להשפיע על דורות של אמנים ופעילי זכויות אדם.