ג'ון לנון והאקטיביזם שלוג'ון לנון, אחד המוסיקאים האגדיים של המאה ה-20, היה לא רק כוכב על אלא גם אקטיביסט פטיש שעשה שימוש בפלטפורמה שלו כדי לקדם שלום, אהבה ואחדות.
התנועה הפציפיסטית של לנון החלה לפרוח בסוף שנות ה-60, כאשר הוא ואשתו, יוקו אונו, השתמשו בפרסום שלהם כדי להפיץ מסרים אנטי-מלחמתיים.
בשנת 1969, הם ערכו "מיט-אין" באמסטרדם ובמונטריאול, והפצירו באנשים "להעניק לעולם סיכוי בשלום".
בשנת 1971, כתב לנון את הסינגל "דמיין", שהפך להמנון למוקדי הפציפיסט בכל העולם.
השיר הציג עולם ללא מלחמה, דת או רכוש, ודרבן אנשים לדמיין אפשרויות עתידיות טובות יותר.
אקטיביזם הפוליטי של לנון התבטא גם בשירי המחאה שלו.
ב"דירטי דיזן" (1972) הוא ביקר את הנשיא ניקסון ואת מלחמת וייטנאם, וב"גיבור המעמד העובד" (1975) הוא הביע תמיכה באנשים פועלים.
לennon לא היסס להשתמש בקולו כדי לדבר נגד עוולות.
הוא גינה את גזענות, אי שוויון וסבל, ועורר מודעות לשאלות חברתיות חשובות.
הרצח הטרגי של לנון בשנת 1980 קטע את חייו, אך מסרי השלום והאחדות שלו המשיכו להדהד.
לנון הפך לסמל של האקטיביזם החברתי, ומורשתו ממשיכה להעניק השראה לאנשים ברחבי העולם לשאוף לעולם טוב יותר.
באמצעות שיריו ומעשיו, ג'ון לנון לא רק בידר מיליונים אלא גם העלה את המודעות למצוקות החברתיות הגדולות ביותר של זמנו.
אקטיביזם שלו העלה את הקול חסר הקול ודחף לשינוי חיובי, והפכו אותו לאחד מכוכבי הרוק המשפיעים והחשובים ביותר בכל הזמנים.