מניפולציה בסקרים:
כיצד הגורמים בעלי העניין מעצבים את תוצאות המחקרסקרים הם כלי חיוני למדידת דעת הקהל ובחינת מגמות חברתיות.
עם זאת, חשוב להיות מודעים לטכניקות המניפולציה שלעתים משתמשים בהן כדי לעוות תוצאות המחקר.
מניפולציה בסקרים יכולה להתבטא במגוון דרכים, כולל:
הטיות בשאלות:
ניסוח שאלות בצורה מוטה או מובילה כדי להשיג תוצאות רצויות.
חלופות תשובות מוגבלות:
הגבלת האפשרויות של המשיבים, מה שמפחית את הדיוק ומונע בחינת מגוון הדעות.
סדר השאלות:
הנחת שאלות מסוימות לפני שאלות אחרות כדי לעצב את תשובות המשיבים.
דגימת יתר ושיטות מיקוד:
הטיית התוצאות על ידי השתתפות רבה יותר מקבוצות מסוימות או באמצעות מיקוד בקבוצות מסוימות.
שימוש בנתונים מוטים:
ניתוח נתונים שנאספו ממקורות לא אמינים או לא מייצגים.
מניפולציה בסקרים עלולה להיות בעלת השלכות חמורות.
היא יכולה להטות את דעת הקהל ולהוביל לתוצאות מדיניות שגויות.
למשל, סקר מוטה יכול להוביל להערכת יתר של התמיכה בדעה מסוימת, דבר שיכול להצדיק מדיניות בלתי פופולרית.
דוגמה מפורסמת למניפולציה בסקרים היא סקר 1936 שנערך עבור פרנקלין רוזוולט.
הסקר השתמש בטכניקות הטיה כדי להגדיל את התמיכה בתוכניותיו של רוזוולט.
התוצאות המוטות של הסקר סייעו לרוזוולט לזכות בכהונה שנייה ולעצב את התוכנית הכלכלית "ניו דיל" שלו.
חשוב לזהות וללחום נגד מניפולציה בסקרים.
ניתן לעשות זאת על ידי:
בדיקת שיטות הסקר והגוף המבצע אותו.
בחינת שאלות הסקר בקפידה והימנעות מתשובות מוטות.
דרישה לשקיפות בנתונים ובאנליזה.
תמיכה בארגונים שמפרסמים סקר הוגן ומדויק.
על ידי שמירה על עירנות למניפולציה בסקרים, אנו יכולים להגן על שלמות תהליך המחקר ולהבטיח שהתוצאות משקפות במדויק את דעת הקהל.