בוב דילן:
סמל מחאה אמיתיבוב דילן, אייקון המוזיקה העממית, ידוע בכתיבת שירים סוחפים ותובעניים מבחינה חברתית פוליטית.
שיריו העוצמתיים היוו פס קול לתנועות מחאה בשנות ה-60 ונותרו רלוונטיים עד היום.
בשיר "Blowin' in the Wind", דילן שואל שאלות נוקבות על חוסר הצדק החברתי והעימות הגזעי בארצות הברית.
המילים "כמה זמן עד שתראו בשמיים כתוב 'סוף כל המלחמות'? וכמה זמן עד שיוותרו יתייצבו בגבהים?" מציתות מחשבה עמוקה על מצב האנושות.
באלבומו המונומנטלי "The Times They Are a-Changin'", דילן תיעד את רוח השינוי ששררה באוויר בזמן המאבקים לזכויות האזרח.
השיר בעל אותו שם הפך לסמל התנועה, הקורא לפעולה והבטחה עתידית טובה יותר.
המחאה של דילן לא הסתיימה בשנות ה-60.
בשנת 1975 כתב את "Hurricane", שיר חזק שהציג את אי הצדק שנגרם לגיבור האגרוף רובין "ההוריקן" קרטר, שנאסר שלא בצדק בגין שלושה רציחות.
שירו של דילן עזר להביא לתנועה לאומית למען שיחרורו של קרטר, שזכה בסופו של דבר בחנינה.
בכל אחד משיריו, דילן השתמש בכוחה המניע של המוזיקה כדי לחשוף אמת לא נוחה, למחות נגד עוול ולהעניק קול לאלה שלא נשמעו.
הוא הפך לסמל של מחאה אמיתית, השראה לדורות של מוזיקאים ופעילי צדק חברתי.
המורשת של בוב דילן היא עדות לכך ששירים יכולים להיות יותר מבידור פשוט.
הם יכולים להיות כלי לשינוי חברתי, להעורר מחשבה ולקרב אותנו לעולם טוב יותר.