ההשתקה של קורבנות הטרדה מינית:
לקח מהפרשה אודות הארבי וינשטייןהפרשה אודות הארבי וינשטיין נחרטה בזיכרון הקולקטיבי כרגע מכונן במאבק נגד הטרדה מינית.
ההתגייסות הנרחבת וההתנגדות הנחרצת להתנהגותו של וינשטיין הביאו לשינוי תפיסתי ופרצו את חומת השתיקה שקרסה קורבנות במשך זמן רב.
לפני הפרשה, נשים שחוו הטרדה או תקיפה מינית חששו לעיתים קרובות לפנות לרשויות או לחשוף את מעשיהם של התוקפים.
הן חששו מתגובות נקמניות, לעג או חוסר אמונה.
ההשתקה הזו אפשרה למטרידים לפעול ללא עונש, ובכך אפשרה את המשך מעגל האלימות.
הפרשה אודות וינשטיין טלטלה את האומה.
הקורבנות הרבים שיצאו לאור העלו את המודעות לחומרת הבעיה והוכיחו שההטרדה אינה רק בעיה אישית אלא מערכתית.
הציבור החל להבין שהשתיקה לא עוד.
כתוצאה מהפרשה, נחקקו חוקים חדשים להגנה על קורבנות הטרדה מינית, ארגונים הוקמו כדי לספק תמיכה ויעוץ, וקמפיינים ציבוריים הושקו כדי לעודד אנשים לדבר נגד הטרדה.
עם זאת, העבודה טרם הסתיימה.
עדיין יש קורבנות הטרדה שחוששים לדבר בגלל סטיגמה, חוסר אמונה או פחד.
חשוב להמשיך לבנות חברה שבה כל הקורבנות מרגישים בטוחים לדווח על חוויותיהם ובידיעה שימצאו תמיכה והגנה.
הפרשה אודות הארבי וינשטיין היא תזכורת חזקה לכך שההשתקה של קורבנות הטרדה מינית היא בעיה אמיתית שיש להתייחס אליה.
על ידי שבירת חומת השתיקה, אנו יוצרים חברה צודקת יותר שבה אף אחד לא צריך לסבול מהטרדה או תקיפה.