חידות:
אתגר מוחי עם היסטוריה עתיקהחידות הינן פאזלים מילוליים קצרים שדורשים חשיבה יצירתית ופתרון בעיות.
מוצאן של חידות נעוץ בתקופות קדומות, עם אזכורים בטקסטים עתיקים כמו ספר שופטים בתנ"ך, כתביהם של אריסטו ופלוטרכוס ו"ספר אלף לילה ולילה".
אחת החידות הידועות ביותר בהיסטוריה היא חידת הספינקס במסורת המצרית העתיקה.
החידה, "אני יש בה ראש אחד ושני גופים, ארבע רגליים בבוקר, שתיים בצהריים, ושלוש בערב.
מה אני?", הייתה קשורה לגילומו של האל ח'פרי בשלושה שלבי היום.
הייתה זו חידה מסוכנת, שכן מי שנכשל בפתרונה היה מוצא להורג.
לאורך ההיסטוריה, חידות שימשו למטרות שונות.
הן שימשו ככלי לבחינת חוכמתם של אישים בעלי השפעה, כבידור אינטלקטואלי בפגישות חברתיות וכתרגילים לכושר המוח.
במאה ה-20, הפכו חידות לפופולריות בתרבות הפופולרית, בעיקר באמצעות משחקי חברה וספרים.
פתרון חידות מספק יתרונות קוגניטיביים רבים.
הוא משפר את כישורי החשיבה הביקורתית, כישורי פתרון בעיות ויכולות השפה.
חידות גם מעודדות חשיבה מחוץ לקופסה ומעצימות את סקרנותו הטבעית של האדם.
חידות ממשיכות להיות אהובות גם כיום, מהוות קרקע פורייה ליצירתיות ולמידה.
הן מזכירות לנו את חשיבותו של התרגיל המנטלי ושל חיפוש דרכים חדשות להתבונן בעולם.
כפי שאמר הסופר הרוסי אנטון צ'כוב, "חידה היא שאלה מחוכמת שמסתירה תשובת טיפש".