אנדי וורהול:
אמן הפופ ארט שעצר את הזמןאנדי וורהול, אמן הפופ ארט האייקוני, נודע בזכות יצירותיו האקסצנטריות והסוחפות שהעניקו חיים חדשים לאובייקטים יומיומיים.
עבודתו האגדה, "מרק קמפבל", שנולדה משיטת הדפסת המשי המפורסמת שלו, העלתה נושאים של צריכה המונית ועתיד הציור בעידן השעתוק המכני.
וורהול האמין כי האמנות צריכה להיות נגישה לכל, ולא מוגבלת לספירה האליטיסטית.
הוא מחה נגד גבולות עולם האמנות המסורתי על ידי אחיזת סמלים תרבותיים פופולריים, כמו מרילין מונרו ואלביס פרסלי, והפיכתם לנושאי יצירות האמנות שלו.
אחת התרומות החשובות ביותר של וורהול לאמנות הייתה מושג ה"מפעל".
מפעל היהולמים שלו היה סטודיו עמוס שבו עוזרים הפיקו המוני הדפסי משי של יצירותיו האיקוניות.
זהו השיקוף שלו על תהליך הייצור ההמוני וטשטוש הגבול בין אמנות מסחרית ואמנות יפה.
וורהול היה גם חלוץ בסצנת האמנות הניו-יורקית והשתתף באופן משמעותי בתנועת האמנות המינימליסטית שבאה בעקבותיה.
יצירותיו המפורסמות, כגון "פרחי היבסקוס" ו"ברילו בוקס", העניקו משמעות אמנותית חדשה לאובייקטים פשוטים ויומיומיים.
בנוסף לתרומותיו האמנותיות, וורהול היה גם אישיות ציבורית וסלבריטאי.
הוא היה כוכב סצינת אמנות הפופ האקסצנטרית של ניו יורק ויצר כמה סרטי אוונגארד מפורסמים.
עבודתו נשארת עד היום רלוונטית ומשפיעה, ומעוררת מחשבה על טבע האמנות, תרבות הצריכה והעתקתה של התרבות הפופולרית.