חידת מצרים העתיקה:
מסתורין השפה ההירוגליפיתבתחילת המאה ה-19, מצרים הייתה ארץ של מסתורין ועושר ארכיאולוגי.
בין הציורים העשירים והקברים המלכותיים התגלה גם העולם המרתק של כתב הירוגליפי.
שפה עתיקה זו, שהציגה דמויות של בני אדם, בעלי חיים וחפצים, החזיקה סודות של תרבות ששגשגה במשך אלפי שנים.
עם זאת, קוד הסמלים שלה אבד בזמן.
ארתור יאנג, בלשן וארכאולוג נלהב, הקדיש את חייו לפתירת חידת הכתב ההירוגליפי.
במשך שנים, הוא חקר טקסטים עתיקים, חיפש אחר קשרים בין ייצוגים גרפיים ומילים.
בשנת 1822, פריצת דרך חשובה התרחשה.
יאנג ושותפו, מישל פרנסואה שמפוליון, גילו את אבן רוזטה.
אסטלה זו, שנמצאה ברוזטה שבמצרים, נשאה כתובת זהה בשלוש שפות:
יונית דמוטית, כתב הירוגליפי וכתב יערוטי.
באמצעות השוואת הטקסטים היווני והדמוטי, שמפוליון הצליח לפענח את כמה מההירוגליפים.
פריצת דרך זו פתחה צוהר לעולם החידות והמניעים של מצרים העתיקה.
חקירותיהם של יאנג ושמפוליון חשפו כתבים עתיקים שתיעדו מיתולוגיה, היסטוריה ואמונות של הציוויליזציה העתיקה ביותר בעולם.
בכתובות אלו נמצאו רמזים למלכים, מלכות ומעשים גדולים של עמים נעלמים.
מסתורין הכתב ההירוגליפי נותר עדות לכוחן של החידות ולהתמדה שבה בני אדם יכולים לפתור אותן.
פיענוח כתב זה לא רק גילה ציוויליזציה עתיקה, אלא גם העשיר את הבנתנו את המורשת והטבע האנושי עצמו.