אלברט איינשטיין:
הון אינטלקטואלי וצדקהאלברט איינשטיין, אחד המדענים הגדולים בהיסטוריה, נודע לא רק בגאונותו האינטלקטואלית יוצאת הדופן, אלא גם בפילנתרופיה הנדיבה שלו.
איינשטיין האמין שתרומה לקהילה הייתה חובה מוסרית.
הוא תרם באופן קבוע לארגוני צדקה, בתי חולים וגופים חינוכיים.
לאחר מותו, הוא הוריש את נכסיו לד"ר אוטו נאטר, רופא שהציל אותו מהמוות.
נאטר הקים את קרן אלברט איינשטיין, שהעניקה תמיכה פיננסית למדענים, אקדמאים וארגוני צדקה.
במיוחד בולטת היתה תמיכת הקרן בתוכניות מחקר של מכוני מחקר מובילים.
הצדקה של איינשטיין לא הסתכמה רק בתרומות כספיות.
הוא גם הקדיש מזמנו ומאמציו לתמיכה במטרות ראויות.
הוא היה פציפיסט נלהב וקידם אמון וסובלנות בין עמים.
עם זאת, צדקתו של איינשטיין לא היתה עניין של ראוותנות.
הוא היה צנוע ולא חיפש תהילה או הכרה.
הוא האמין שהאחריות החברתית הייתה חלק מהיותו בן אדם.
מורשתו של איינשטיין כפילנתרופ ח žשובה כמו מורשתו כמדען.
היא משקפת את אמונתו העמוקה כי הון אינטלקטואלי צריך להיות משולב עם חמלת אנוש.
על ידי השימוש בהונו, במעמדו ובקולו כדי לתמוך בקהילתו ובעולם, איינשטיין הותיר אחריו דוגמה לאחרים כיצד לנצל את השפעתם כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.