איינשטיין וגלי הכבידהאחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אלברט איינשטיין, פיתח בשנת 1915 את תורת היחסות הכללית.
תאוריית זו מהפכנית, הטוענת כי כבידה היא לא כוח משיכה, אלא עיוות של המרחב-זמן עצמו.
במסגרת תורת היחסות הכללית, איינשטיין חזה את קיומן של גלי כבידה – אדוות במרקם המרחב-זמן שנוצרות על ידי תנועות מהירות וכבדות.
למרות שחזה את קיומם, איינשטיין מעולם לא האמין שאפשר יהיה לזהות אותם.
מאז 1915, דורות של פיזיקאים ניסו לאמת את תחזיתו של איינשטיין.
בשנת 2015, צוות מדענים בראשות המחלקה לאסטרופיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה הבחינו לראשונה במישרין בגלי כבידה.
האירוע הזה נגרם על ידי שני חורים שחורים שהתנגשו זה בזה לפני מיליארדי שנים.
גילוי גלי הכבידה היה רגע מכונן בפיזיקה.
לא רק שהוא אימת את אחד מהתחזיות הגדולות ביותר של איינשטיין, אלא הוא גם פתח חלון חדש ליקום.
באמצעות גלי כבידה, מדענים יכולים כעת "לשמוע" אירועים קטסטרופליים כמו התנגשויות של חורים שחורים ויצירות של כוכבי ניוטרונים.
אשרור תחזיתו של איינשטיין לא רק הביסס את תורת היחסות הכללית, אלא גם העניק השראה לדורות חדשים של פיזיקאים.
גילוי גלי הכבידה מהווה עדות כיצד ההבנה האנושית יכולה להגיע אל מעבר למה שנראה אפשרי בתחילה.
מורשתו של איינשטיין ממשיכה להשפיע על העולם היום, וחזונו על גלי כבידה עומד כתזכורת מתמדת כי היקום מלא בפלאים שעדיין לא התגלו.