אופטימיזם חסר גבולות סיפורו המדהים של האיש שהתריס בפני הניגודים, סטיבן הוקינג

אופטימיזם חסר גבולות:
סיפורו המופלא של סטיבן הוקינגסטיבן הוקינג, הפיזיקאי התיאורטי המבריק, הפך לסמל של אופטימיזם וחוסן אל מול הניגודים.
למרות שאובחן בסל"ק (מחלת ניוון שרירים) וניתנה לו ציפיית חיים של שנתיים בלבד, הוקינג חי חיים ארוכים ומלאים עד למותו בשנת 2018 בגיל 76.
בגיל 21, הוקינג הבחין בתסמינים המוקדמים של סל"ק.
הוא נאבק במוגבלות הפיזית הגוברת שלו, אך סירב לאפשר לה לעצור אותו מלהמשיך את תשוקתו למדע.
לאחר שסיים את לימודיו בקיימברידג', הוקינג המשיך במחקר והוראה, והפך לפרופסור לוקאסיאני למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג' המפורסמת.
תרומתו המדעית המשמעותית ביותר הייתה התאוריה שלו על "קרינת הוקינג", הפולטת חורים שחורים.
עבודתו זכתה לפרסומים רבים ופרסים יוקרתיים, כולל המדליה על שם איינשטיין ומדליית החירות הנשיאותית.
מעבר להישגיו العلمיים, הוקינג הפך לסמל עולמי של השראה.
הוא כתב מספר רב של ספרים מצליחים, כולל "קיצור תולדות הזמן" ו"היקום בקליפת אגוז", שהפכו למדריכים פופולריים לאסטרופיזיקה.
אופטימיזם בלתי מעורער של הוקינג היה מקור השראה עולמי.
הוא האמין כי יש לחגוג את החיים, ללא קשר לאתגרים עמם אנו מתמודדים.
הוא אמר פעם, "למרות מגבלותי הפיזיות, אני מרגיש עצמי מאוד בר מזל.
יש לי משפחה אוהבת, עבודה שאני אוהב, ואני חי בזמן ובמקום שבו נהדר לחיות.
"מותו של סטיבן הוקינג היה אבידה גדולה לעולם המדעי והרוחני כאחד.
אך מורשתו של אופטימיזם חסר גבולות ורצון בלתי נלאה לחקור את נעלמות היקום תמשיך להדהד בדורות הבאים.