אוסקר ויילד:
גאון נצחיאוסקר ויילד, הסופר והמחזאי האירי המפורסם, הותיר מורשת ספרותית יוצאת דופן שעדיין מהדהדת כיום.
ידוע בזכות עקיצותיו השנונות, ההומור העוקצני וביקורת החברה הקורעת שלו, ויילד היה דמות בולטת בתנועת הדקדנס בשלהי המאה ה-19.
ויליאם באטלר ייטס, משורר וזוכה פרס נובל, כינה את ויילד "האיש האירלנדי היחיד שמסמל לכל האומות את רוח אירלנד".
באמצעות יצירותיו, העביר ויילד תצפיות חכמות על טבע האדם, מוסריות חברתית וחשיבות האסתטיקה.
יצירתו המפורסמת ביותר, "תמונתו של דוריאן גריי", היא אלגוריה מרתקת על שחיתות נשמתו של אדם.
המחזה "החשיבות שבלהיות רציני" שלו לועג לא מוסר וצביעות בחברה הויקטוריאנית.
דרך עבודותיו, ויילד ערער על נורמות מוסריות ודחק בשאיפה לחיים של יופי ואושר.
ויליאם רוז בנט, הסופר האמריקאי והמזכיר הקודם לענייני חינוך, טען כי ויילד היה "אחד האנשים החכמים שכתבו אי פעם באנגלית".
חוכמתו החדה וחוש ההומור שלו ממשיכים לרתק קוראים בני זמננו.
על אף גדולתו הספרותית, סבל ויילד מגורל טרגי.
הוא נכלא לשנתיים בגין האשמת "מעשה מגונה" עקב מתיחת ביקורת על הומוסקסואליות בחברה דתית ופוריטנית.
החוויה הרסה את ויילד הן פיזית והן רגשית.
בגלותו בצרפת, כתב ויילד את אחד מיצירותיו החזקות והמרגשות ביותר, "דה פרופונדיס", אוסף של מכתבים שנכתבו בכלא.
ביצירה זו, הוא מתאר את כאבו העמוק ואת הדרך בה מצא נחמה ואמונה באל.
אוסקר ויילד נפטר עני וחולה בגיל 46 בשנת 1900.
אולם, מורשתו חיה ושוקקת כיום.
יצירותיו ממשיכות לרתק, לגרות מחשבה ולעורר השראה.
הוא נותר דמות נערצת, שהוכיח שהחיים יכולים להיות גם יפים וגם טרגיים, ושכוחו של היופי והאמנות חוצה זמנים וגבולות.