סוד ההצלחה של הג'ירפות ואיינשטיין סקרנות כפתח לגילויים מדהימים

הג'ירפה והאיינשטיין:
טיפוח סקרנות וסבלנותאומרים שבגיל 5, אלברט איינשטיין שאל את אביו, "אם אני אוריד את השטיחים, האם הרצפה תתקרר?" סקרנותו הבלתי נלאית וקשרי הגומלין שלו עם העולם סביבו הובילו בסופו של דבר לתגליות מדעיות פורצות דרך.
באופן דומה, לג'ירפות יש את הצוואר הארוך ביותר מבין כל היונקים, המאפשר להן להגיע לעלים גבוהים על עצים.
אבל האם ידעתם שלצווארן הארוך יש גם תפקיד חיוני בחקרן?כשג'ירפות מרחרחות באובייקטים לא מוכרים, הן מושכות את שפתן אחורה וקדימה על האובייקט, על מנת לאסוף חלקיקים וריחות.
זה דומה ל"לשון" את האובייקט.
התנהגות זו מספקת להן מידע רב ערך על סביבתן ומסייעת להן להחליט אם היא בטוחה או לא.
הסקרנות והסבלנות של איינשטיין וג'ירפות דומות להפליא.
שניהם בילינו שעות בהתבוננות בעולם סביבם, מנסים להבין את מנגנון הפעולה שלו.
איינשטיין ביצע ניסויים מחשבתיים וחשב ימים ולילות על בעיות פיזיקליות.
ג'ירפות מבלות זמן רב ברחרחת את סביבתן ומתבוננות בהתנהגות בעלי החיים האחרים.
הסקרנות והסבלנות שלהם היוו דוגמה לעולם.
הם לימדו אותנו את החשיבות של שמירה על תודעה פתוחה, שאילת שאלות ותצפית קפדנית.
אז בפעם הבאה שתראו ג'ירפה מריחה צמח או איש מדע שקוע בניסוי, זכרו את הקשר בין שני היצורים המרתקים האלה.
מפורסמים ושאינם מפורסמים כאחד, סקרנות וסבלנות חיוניות לצמיחה ולגילוי.