צ'רצ'יל, הרופאים והסיגרים: סיפור אמיתי על רפואה ופוליטיקהלראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, הייתה אהבה בלתי מעורערת לעישון סיגרים ולמשקאות אלכוהוליים. הוא האמין שהם מסייעים לו להתמודד עם הלחצים של משרדו. עם זאת, הרגליו הלא בריאים גרמו לדאגה בקרב רופאיו.אחד מרופאיו של צ'רצ'יל, לורד מורן, תיעד את מאבקיו הרבים לשכנע את המנהיג לעכב את הרגליו. מורן כתב כי צ'רצ'יל היה "נמרץ כילד" בסירובו לוותר על הסיגרים והוויסקי שלו.למרות אזהרות הרופא שלו, צ'רצ'יל המשיך לעשן ולשתות בכבדות. האירוניה בכך היא שבזמן שהרופאים ניסו להציל את בריאותו, הוא השתמש בבריאותו הרופפת כסיבה פוליטית.בנאום בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, אמר צ'רצ'יל: "אינני מצטער על אף טיפה שהשתכרתי או על אף תותח שנשפך לראותי". הצהרה זו זכתה לשבחים נרחבים מצד הציבור הבריטי, שראו בה הוכחה לעקשנות ונחישותו של צ'רצ'יל.אולם, מורן לא התרשם מהאסתטיקה הפוליטית של צ'רצ'יל. ביומנו הוא כתב: "הוא משתמש בבריאותו כנשק, וכלי חזק מאוד הוא יכול להיות".המאבק בין צ'רצ'יל לרופאיו הוא מזכורת לכך שגם אנשים רבי עוצמה כפופים לחוקי הביולוגיה. הרגלי החיים שלהם יכולים להשפיע על בריאותם ועל יכולתם למלא את תפקידם.בסופו של דבר, צ'רצ'יל חי עד גיל 90. אף על פי שנפטר מסיבות טבעיות, בריאותו הרופפת הייתה גורם משמעותי בחלק מהחלטותיו הפוליטיות. סיפורו מזכיר לנו את הקשר המורכב בין רפואה, פוליטיקה ואופי האדם.
צ'רצ'יל, הסיגרים ו'נשק בריאותי' סיפור אמיתי על רפואה ופוליטיקה
צ'רצ'יל, הרופאים והסיגרים: סיפור אמיתי על רפואה ופוליטיקהלראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, הייתה אהבה בלתי מעורערת לעישון סיגרים ולמשקאות אלכוהוליים. הוא האמין שהם מסייעים לו להתמודד עם הלחצים של משרדו. עם זאת, הרגליו הלא בריאים גרמו לדאגה בקרב רופאיו.אחד מרופאיו של צ'רצ'יל, לורד מורן, תיעד את מאבקיו הרבים לשכנע את המנהיג לעכב את הרגליו. מורן כתב כי צ'רצ'יל היה "נמרץ כילד" בסירובו לוותר על הסיגרים והוויסקי שלו.למרות אזהרות הרופא שלו, צ'רצ'יל המשיך לעשן ולשתות בכבדות. האירוניה בכך היא שבזמן שהרופאים ניסו להציל את בריאותו, הוא השתמש בבריאותו הרופפת כסיבה פוליטית.בנאום בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, אמר צ'רצ'יל: "אינני מצטער על אף טיפה שהשתכרתי או על אף תותח שנשפך לראותי". הצהרה זו זכתה לשבחים נרחבים מצד הציבור הבריטי, שראו בה הוכחה לעקשנות ונחישותו של צ'רצ'יל.אולם, מורן לא התרשם מהאסתטיקה הפוליטית של צ'רצ'יל. ביומנו הוא כתב: "הוא משתמש בבריאותו כנשק, וכלי חזק מאוד הוא יכול להיות".המאבק בין צ'רצ'יל לרופאיו הוא מזכורת לכך שגם אנשים רבי עוצמה כפופים לחוקי הביולוגיה. הרגלי החיים שלהם יכולים להשפיע על בריאותם ועל יכולתם למלא את תפקידם.בסופו של דבר, צ'רצ'יל חי עד גיל 90. אף על פי שנפטר מסיבות טבעיות, בריאותו הרופפת הייתה גורם משמעותי בחלק מהחלטותיו הפוליטיות. סיפורו מזכיר לנו את הקשר המורכב בין רפואה, פוליטיקה ואופי האדם.
