הטראומה הוויראלית. איך טיקטוק הופך טראומות אישיות לתכנים מרתקים, אך מטרידים

טיקטוק:
עליית הטראומה המתועדתטיקטוק, פלטפורמת מדיה חברתית פופולרית, הפכה לפלטפורמה פורה לתיעוד טראומות אישיות.
משתמשים רבים משתפים סרטונים ותיאורים של אירועים קשים שבהם הם היו מעורבים או עדים להם.
בעוד שתיעוד הטראומה יכול להיות קתארטי ומאפשר פתיחות ואמפתיה, הוא מעלה גם חששות אתיים משמעותיים.
סרטוני טראומה יכולים להיות מופעלים על ידי טריגרים, מעוררים צער ועוררים מחדש אצל נפגעים אחרים.
למשל, לאחרונה, פורסם ב-TikTok וידאו ויראלי של ילדה צעירה שחווה גירוש בשידור חי.
הסרטון זכה למיליוני צפיות ועורר גל של ביקורת על כך שהוא חשף ילדה פגיעה לטראומה נוספת.
דוגמה נוספת היא העלייה בסרטוני "אנטי-חסד", בהם אנשים משתפים קטעי וידאו של התעללות בקשישים או אנשים עם מוגבלויות.
סרטונים אלה לא רק בלתי מוסריים אלא גם עלולים להוות עבירות פליליות.
טיקטוק עשה מאמצים לסנן ולהסיר תכנים מזיקים, אך האופי האפיזודי והוויראלי של הפלטפורמה מקשה על אכיפת הנחיות הקהילה.
בנוסף, משתמשים עשויים להעלות מחדש סרטונים של טראומה פעם אחר פעם, מה שמקשה עוד יותר על הקורבנות לעבד את הטראומה שלהם.
חשוב לציין כי טיקטוק משמש גם לפשיטת מקלטים ומציאת עזרה לאנשים במצוקה.
עם זאת, יש צורך באיזון בין חופש הביטוי לבין הגנה על הפרטיות והבריאות הנפשית של האנשים.
יש צורך בדיון ציבורי ובמאמצים רגולטוריים על מנת למצוא דרך אחראית יותר להתמודד עם טראומה ברשתות החברתיות.
על הפלטפורמות לנקוט בצעדים נוספים כדי להגביל את שיתוף התכנים המזיקים הללו ולהגן על נפגעי הטראומה מפגיעה נוספת.