כוכב הלכת התקשורת איך חזון מדע בדיוני הפך למציאות על-קרקעית
כוכב הלכת של ארתור קלארק: חזון מדעי שהפך למציאותארתור סי. קלארק, סופר המדע הבדיוני המפורסם, היה ידוע בחזונו הנוקב לגבי העתיד. אחד המציאותיים ביותר שלו היה הרעיון של תקשורת לוויינית, המוגשם כיום על ידי מערכת הלוויינים הגלובלית (GPS).ב-1945, במאמר מכונן בכתב העת "Wireless World", הציע קלארק פריסת שלושה לווייני תקשורת בגובה מסונכרן של 36,000 קילומטרים מעל קו המשווה. לוויינים אלה, הנעים במהירות זהה למהירות סיבוב כדור הארץ, יאפשרו תקשורת ללא הפרעה בין כל נקודה על פני כדור הארץ.בשנות ה-50, חלוצי עידן החלל, כמו ורנר פון בראון, התייחסו ברצינות להצעתו של קלארק. אולם, רק בעידן החלל המוקדם של שנות ה-60 יכול היה החזון להפוך למציאות.ב-10 ביולי 1962, ארצות הברית שיגרה לוויין תקשורת מבצעי ראשון, טלסטאר 1. לוויין זה סיפק תקשורת טלפון וטלוויזיה טרנס-אטלנטית, והוכיח את ההיתכנות של מערכת תקשורת לוויינית גלובלית.בשנים שלאחר מכן, מדינות וארגונים אחרים שיגרו לווייני תקשורת משלהם. עד שנת 2000, מעל 2,000 לווייני תקשורת הקיפו את כדור הארץ, מה שיצר את מה שקלארק כינה "כוכב לכת של תקשורת".כיום, תקשורת לוויינית חיונית לכל תחומי חיינו, החל מתקשורת ואינטרנט ועד ניווט וביטחון. היא מציעה תקשורת אמינה באזורים מרוחקים, ומאפשרת חיבור עולמי כמעט מיידי.החזון הנועז של ארתור קלארק הפך ליסוד התשתית הטכנולוגית המודרנית שלנו. "כוכב הלכת של תקשורת" שלו הוא עדות לכוחו של ההומניזם והשאיפה האנושית להתגבר על גבולותיו.